ארכיון # חיות, אהבות ושאר ירקות

ויז'ו אל

תמיד הייתי איש של ויז'ואל לא תמיד יכולתי להשתמש במילה הזאת עכשיו אפשר ויז'ו אל כי מאז שהייתי קטן הסתכלתי על העצים העצומים והיפים ועל האופק המסתורי אם תוך כדי נסיעה ובתזוזה או בלי הבליטות שברקע זה עץ זה בית זה בית בעץ זה בכלל ארובה זאת סככה זה מפעל

קרא עוד »

חדרים

אני חייב לזכור את הרגעים האלה. חייב את זה לעצמי. לזכור את הסבל הזה שאני עובר ברגעים אלו ממש. בחדרים האלה, שפלורסנט לבן מגעיל מאיר את פגמיהם. כתמים שחורים על הרצפה האפורה במרקם חלקלק, בדלי סיגריות במסילות של החלון השבור. על השירותים אני מעדיף לא לדבר. שמונה מיטות ברזל אחת

קרא עוד »

אהבה לא אפשרית

השילוב הזה של ים והרים מושלגים לא נתפס בעיניי, וזה הלא נתפס הכי טוב שיכול להיות כמו שלא נתפס לי שזה בדיוק אותו הים כמו שאצלנו. הים הזה שלפעמים אפרפר לפעמים כחלחל, אף פעם לא כחול, טורקיז, צלול שקוף, כמו פה. כמה מופלא הוא הים הזה וכמה מופלאים הם ההרים

קרא עוד »

איררררררררופה

אירופה את קרה ובכל זאת יש לי בשבילך פינה חמה בלב. שעות על גבי ימים שצעדתי לבד ברחובותיך הטחובים, הקודרים. מרוחק ומנוכר יותר מכל הניכור והריחוק שגם ככה הוא מנת חלקך, אירופה, המנוכר באדם הייתי אצלך. התחושה היא איזון מדויק בין בדידות תהומית לחופש מוחלט. אירופה את חופש הבחירה וזה

קרא עוד »

אהבה אזוקה

מגע ידה גרם לעיני להיעצם ולי לשקוע. תמונה יפה החלה מתבהרת בעייני רוחי. היה שם אחו ירוק ורענן, מקושט בעצים גדולים שבהדרגה התקבצו והיו ליער עבוט שעטף ותחם את האחו בטבעת רחבה. במרכז של כל זה חצה נהר. ברבורים וברווזים שטו עליו בשלווה בלתי מופרעת. שם, לא רחוק מהנהר ותחת

קרא עוד »

המלאך הרע ומלאך הטוב

כשהתחלתי לכתוב, לפני כמה שנים, התיישב לי על הכתף המלאך הרע. זה היה בנחל היפה והאהוב, באווירה פסטורלית ועם לב שבור אני כתבתי. המוזה הייתה חברה טובה שלי באותו היום. כנראה ידעה שליבי נשבר, כזאת היא. "אל תעשה את זה" אמר המלאך המרושע והביט בי בבוז. "לא לעשות מה?" "אל

קרא עוד »

ילדת רחוב

כמה אני אוהב אותך ילדת רחוב יפה שלי ואמיצה. לא אוכל יותר להיות רחוק ממך. את אוהבת את הרחוב והוא מצדו מכור אליך, וכשאני פוסע בו אני הופך שיכור. מהמדרכות שכפות רגלייך נשקו להן וליטפו אותן והספיגו אותן בסיפורי מסעות מתוקים עם ניחוח של חופש ובארומה של מעוף. כל אותם

קרא עוד »