השילוב הזה של ים והרים מושלגים לא נתפס בעיניי, וזה הלא נתפס הכי טוב שיכול להיות
כמו שלא נתפס לי שזה בדיוק אותו הים כמו שאצלנו.
הים הזה שלפעמים אפרפר לפעמים כחלחל, אף פעם לא כחול, טורקיז, צלול שקוף, כמו פה.
כמה מופלא הוא הים הזה וכמה מופלאים הם ההרים
הים הזה שדווקא מרגיש לי יותר כמו היא.
אם אני הייתי זה שהמציא את השפה, הייתי קורא לו לה, לים כמובן.
כי כשאני בחזקתו אני מרגיש שאני בחזקתה.
כמה מופלא ואין סופי, מרהיב ביופיו, עמוק, מנחם, מרטיט ומרגש, וכמה מסוכן.
ממש כמו אישה.