אירופה את קרה ובכל זאת יש לי בשבילך פינה חמה בלב.
שעות על גבי ימים שצעדתי לבד ברחובותיך הטחובים, הקודרים. מרוחק ומנוכר יותר מכל הניכור והריחוק שגם ככה הוא מנת חלקך, אירופה, המנוכר באדם הייתי אצלך. התחושה היא איזון מדויק בין בדידות תהומית לחופש מוחלט.
אירופה את חופש הבחירה וזה בדיוק מה שקודר ומנוכר אצלך כי זה מה שבחרת.
מפחיד אותי לחשוב שמיליוני אנשים בוחרים להתעלם מזה שיושב מולם ברכבת התחתית, מה זה אומר עליהם? מה זה אומר עלי שאני מרגיש טוב אצלך?
אני מוצא ניחוח רומנטי של מרחבים עצומים, חופש ואי ודאות בקדרות הזאת. אני מוצא שלווה בניכור המטורף הזה אני מרגיש משוגע ואני מרגיש שפוי בו זמנית כשלא אכפת לך.
אירופה את מאפשרת כי את אכזרית. כי בדיוק כמו שהרשית לתושביך להתלבש בשלל צבעים כך אפשרת להם להתבוסס בדמם ברחובות. אירופה אני מכיר אותך ואני טועה ברחובותיך אירופה שלי, אהובה שלי. אירופה את מפחידה אותי, אירופה אני רואה אותך, את מה שאת באמת, את הפוטנציאל המפלצתי שמסתתר מאחורי מילות נימוסין קרות. מאחורי הליכות מסוגננות ומחושבות מסתתרת אימה, מסתתרת אלימות נוראה, מסתתרת שנאה, טירוף ומוות. עליי את לא תעבדי אירופה, אני רואה אותך שקוף אירופאית קרירה שלי.
אירופה את ליברלית, פתוחה ומקבלת. את מאפשרת לכל אחד את המרחב הפרטי שלו, לעשות ככל העולה על רוחו אירופה, כל זה ניכור, את זה אני יודע בוודאות. את זה אני הרגשתי על בשרי. את חופשיה, אני אוהב אותך כמו שאת בדיוק. בשבילי יפה שלי את לא צריכה להשתנות. אירופה אני בוחר ליהנות ממך וגם לסבול ממך. אני נהנה גם מדובשך וגם מעוקצך. אירופה בשבילי את חופש. אירופה בשבילי את מרחבים אינסופיים אפלוליים כמו שאני אוהב.